תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: כָּתוּב יְי אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶת־אַֽהֲרֹ֔ן וַֽאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה וגו׳. וַיִּשְׁלַ֤ח יְי אֶת־יְרוּבַּעַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל. יְרוּבַּעַל גִּדְעוֹן. בְּדָן שִׁמְשׁוֹן. יִפְתָּח זֶה יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. חִקִּישׁ שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם לִשְׁלֹשָׁה אֲבִירֵי עוֹלָם. לְלַמְּדָךְ שֶׁבֵית דִּינוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן וְשֶׁלְיִפְתָּח וְשֶׁלְשִׁמְשׁוֹן שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּמַךְ הַגְּדוֹלִים מִיכָּן וּמִיכָּן וְהַקְּטָנִים בָּאֶמְצָּע.